לקבל – אין הכוונה לתמוך ולהסכים.

לקבל – זאת אומרת לא לגנות (לא לשלול)

 

 

משחק זה יאפשר לך באופן קל יחסית לקבל (לחדול מלגנות) את האחרים ואת עצמך. לשם כך תצטרך להשתמש בתמונות של אנשים אלו ושל עצמך שצולמו בגילאים שונים.

• בשלב הראשון של המשחק תבחר בתמונה אשר מעוררת זיכרונות אודות מערכות יחסים בעייתיות, אתה שוקעה בסיטואציה וברגשותיך.
• בשלב השני – "תתעלה" על רגשותיך ועל הסיטואציה.
• בשלב השלישי – שוב תשקע בסיטואציה וברגשות: הפעם תשחרר את תת המודע שלך משליטה מודעת.
• בשלב הרביעי אתה מסנכרן את פעילות החשיבה הפיגורטיבית והלוגית וכן מסנכרן את פעילות הריכוז הנשלט והבלתי נשלט. במצב הזה משתפרת פעולה משותפת של התודעה ותת המודע.

 

את כל שלבי המשחק תעבור במחזוריות מספר פעמים עד לקבלה השלמה יחסית של האנשים, האירועים והתנהגותך הקודמת...  

 "אלוהים, תן לי את האומץ לשנות את מה שאפשר, את הכוח לקבל את מה שאי אפשר לשנות ואת החוכמה להבדיל בין השניים".

 

 

תלמדו לקבל את מה שלא ביכולתכם לשנות. ואז תראו באיזו קלות ונועזות תתחילו לשנות את מה שצריך לשנות. יתרה מזאת, ברשותכם יהיה מלוא החוכמה הנדרשת כדי להבדיל בין השניים.

 

נתחיל מהיכולת לקבל - לקבל את מה שאנו לא מסוגלים לשנות אינו דבר קל. נגדו מתקומם נואשות השכל שלנו. אולם כאשר אנו משחררים את רצוננו לשנות את הכל סביבנו, ראו זה פלא: אנו בשלווה מקבלים את המציאות.

עשו סקירה זריזה של חייכם ותבנו בדמיונכם רשימה וירטואלית שתכלול את מה שברצונכם לשנות. ייתכן ורשימה זו תהיה ארוכה למדי וסעיפים רבים מתוכה יהיו תקפים עוד מימי הילדות. יש להודות כי חלק מכובד מרשימה זו למרות הזמן שחולף נותר ללא שינוי, הלא כן? אמנם השכל מנסה לשכנע אותנו כי כדי לחולל שינוי מספיק רק לרצות, כיוון שהרי הרצון זה שמפעיל אותנו, אך הדברים מתנהלים בדרך כלל הפוך. כשאנו מתמקדים ברצוננו לפתור בעיה, המודעות שלנו לקיום הבעיה גורמת לכך שהבעיה נותרת בעינה. אנו מחזיקים את הבעיה בתודעתנו במקום לחולל שינוי במצב או לפתור את הבעיה באופן מעשי.

זה עובד כך. יש לנו זיכרונות בלתי נעימים הקשורים למאורע אישי כלשהו או למשהו רע שקרה לבן אדם הקרוב לנו או ייתכן, אנו מוטרדים מהחדשות ששודרו בטלוויזיה - לכן אנו רוצים לשנות את המצב. אנו חושבים: "אני מקווה שדבר כזה לא יקרה לי" או "אני מקווה שדבר כזה לא יקרה שוב". ודווקא כאן אנו נתקעים. היות והשכל מבחין בדימויים ומשתמש בהם, אין הוא יכול לתרגם במדויק את השלילות כגון "לא", "לעולם לא" וכד'. כתוצאה מכך את תקוותינו השכל מפרש באופן הפוך ותומך בפירושים ההפוכים הללו.

במידה ואתם לא מאמינים להסבר זה, נסו ממש עכשיו לא לדמיין נעליים. מה קרה בפועל? אתם בטוח ברגע זה דמיינתם נעל. וככל שנגביר את הנחישות בה נתאמץ שלא ליצור את מה שאנו לא צריכים, כך יותר ויותר ניצמד אל הרעיון ונעלה את סיכויי הגשמתו במציאות.

 

ובכן, מה הפתרון? הפתרון פשוט. תשתחררו מהרצון לשנות דבר מה, והדימויים הבלתי רצויים ששמורים בתודעתכם ייעלמו. לאחר מכן תוכלו לפעול ולחולל את השינויים הנחוצים לכם.

 

ולבסוף, כיצד נדע מה אנו יכולים לשנות ומה לא? גם כאן השיטה היא פשוטה - בכל פעם כשתתעוררנה ההתלבטויות האם צריך לשנות דבר מה או שמוטב להניח למצב להימשך כפי שהוא, תשחררו את הרצון לשינויים. במידה ולא ניתן לשנות דבר, אתם, לאחר שתשתחררו מרצון זה תוכלו לקבל את המצב שנוצר בקלות ובשלווה. אולם כאשר השינויים הם אפשריים ויש בהם צורך, שחרור זה יעזור לכם לעבור לפעילות מעשית ויעילה.

נסו להשתמש בעקרון הזה ותראו מה ייצא מזה.


ג.דבוסקין

---

קדימה תקליק על אחד מהמישחקים: